היתרונות למגורים בבית פרטי מול דלת אמות של דירה בבית משותף

האם בית צמוד קרקע הוא עדיין תמיד החלום של בעלי דירות בבית משותף בעלי אמצעים

חלקם של היתרונות במגורים בבית פרטי קשור להעדפות אישיות, וחלקם מייצגים יתרונות שאין עליהן עוררין

יתרונות למגורים בבית פרטי מול דלת אמות של דירה בבית משותף יכולים לשקף צדדים הקשורים לפן הכלכלי ואחרים לפן של סגנון החיים והמבנה המשפחתי.

עלות דירת פנטהאוז במגדלי יוקרה יכולה להיות גבוהה יותר מעלות בית צמוד קרקע בשכונה סמוכה אך עדיין יש המעדיפים מגורים בבית צמוד קרקע ולא בגלל אילוצים כלכליים.

ראוי לציין כי תקופת הסגרים בעת משבר הקורונה, גרמה לערעור ושינוי משמעותי בהעדפת מקום המגורים, בעיקר של משפחות צעירות עם ילדים.

בית צמוד קרקע עם חלקת אדמה בסביבה כפרית, הוא לא רק חלומם של מי שגדלו בסביבה כפרית ובעבר הרחוק היה ועדיין משאת נפשם של מרבית בעלי האמצעים הכלכליים.

אף על פי כן יש המעדיפים דלת אמות של דירה בבניין משותף אפילו בקומות גבוהות מוגנים מאחורי דלתות כניסה לבניין המצוידות במנגנוני בקרת כניסה ואינטרקום.

בעוד רבים אחרים מעדיפים דווקא את הקירבה אל מרחבי החוץ והזמינות של פיסת הקרקע הצמודה לכל בית צמוד קרקע.

דירה

יתרונות שטח מחייה בבית פרטי מול דלת אמות בדירה בבית משותף

היתרונות הבולטים ביותר למגורים בבית פרטי מול דלת אמות של דירה בבית משותף היא מרחב המחייה הזמין לחיי היומיום של הדיירים.

ההבדל בין מרחב מחייה בדלת אמותיה של דירה (גם היוקרתית ביותר) שנמצא מאחורי דלת כניסה לדירה בבניין משותף, כאשר מאחוריה חדר מדרגות, מעלית, תיבות דואר, לובי כניסה ועוד דלת כניסה לבניין…
כשכל אלה מפרידים בין הבית למרחב החוץ.

בהשוואה לשטח בנוי זהה של בית צמוד קרקע ולו דלת כניסה שבמקרה הטוב נמצאת מאחוריה חצר פרטית ושער החוצה אל הרחוב או המדרכה בישוב הכפרי ו/או בשכונה העירונית של צמודי קרקע.

באקלים הישראלי היבש במרבית עונות השנה שטח המחיה של בית פרטי כולל גם את השטח הלא בנוי (חצר, הגינה, דשא משטחים מרוצפים, דק וכו') והוא אחד היתרונות המשמעותיים ביותר למגורים בבית פרטי מול דלת אמות של דירה בבית משותף.

בדלת אמות של דירה גם אם היא גדולה ויוקרתית לא קיימת האפשרות פשוט לפתוח את הדלת ולצאת החוצה ועדיין להישאר במרחב הפרטי.

שינוי במגמת ההגירה הפנימית אל מחוץ לערים כביטוי ליתרון של מגורים בבית פרטי

אוכלוסיית ישראל בתחילת דרכה (עוד בטרם הקמת המדינה תחילת, המאה ה-20) הייתה פזורה על פני ישובים כפריים בעיקר שהתבססו על בתים צמודי קרקע.
בתחילת המאה ה-21 מעל 90% מאוכלוסיית ישראל מרוכזת בערים ורוב רובה מתגוררת בבניינים משותפים למגורים.

אחד המאפיינים של דור ה-Y (וגם של דור ה-X וה-Z היה הגירת צעירים אל מרכזי הערים הגדולות (בישראל רצוי תל אביב).

לאחר שנים רבות בהן בעלי אמצעים צעירים בודדים ומשפחות צעירות כאחד נהרו בהמוניהם למרכזי הערים למגורים בבתים משותפים וחלק קטן גם בשכונות של בתים צמודי קרקע העיקר להיות קרובים למרכזי הבילוי של העיר.

"גילו" בעת משבר הקורונה, משפחות רבות עם ילדים וגם משפחות ללא ילדים את מלוא משמעות היתרונות למגורים בבית פרטי מול דירה בבית משותף.

רבים המירו דירות פרטיות בערים ועברו להתגורר בבתים צמודי קרקע בסביבה כפרית בפריפריה שבה יכלו להשכיר או לרכוש בית תואם להכנסתם.

בשכונה כפרית של צמודי קרקע (במושב, הרחבה קיבוצית, ישוב קהילתי וכו') היתרונות למגורים בבית פרטי מול דלת אמות של דירה בבית משותף בולטת עוד יותר מאשר בשכונה של צמודי קרקע עירונית.

בשכונה כפרית למעשה מרחב המחיה משתרע גם על גני השעשועים, מגרשי המשחקים והספורט המשותפים.

ראוי לצין כי קיים פלח אוכלוסייה לא קטן שאינו מוצא שום יתרון במגורים בבית צמוד קרקע וגם כאשר עומדים לרשותו כל האמצעים הכלכליים מעדיף להישאר בדירה בבית משותף.