התמודדות עם הפרעות במערכת ההורמונלית במצבים משבריים
הרהורים על בדידות, ריחוק חברתי והשפעה ההדדית אם קיימת על איזון הורמונלי
חוסר איזון הורמונלי, מקובל כיום כאחד הגורמים הבסיסיים, להפרעות תפקודיות ופתולוגיות מורכבות במרבית המערכות אשר שותפות בקיומנו. לתפקוד המערכת ההורמונלית השפעה מכרעת לא רק על המערכות הפיזיולוגיות שלנו.
בתחום הרפואה האלטרנטיבית יש התייחסות מגוונת לנושא אך הצורך החשוב להחזרת האיזון ההורמונלי מקובל גם בנטורופתיה, רפואה סינית איורוודה ועוד'. אחת הדרכים לאתר מצב של חוסר איזון זה הוא באמצעות אבחון אירידולוגיה.
לאיזון או חוסר איזון הורמונלי השפעה מידית (ראשונית) או עקיפה (שניונית) גם על מערכת העצבים, התפקודים הקוגניטיביים, המערכת הרגשית נפשית ועוד.
מקובל כיום כי מצב של חוסר איזון כרוני (מאובחן או בלתי מאובחן), יכול להוות מעורר או זרז לתהליכים פתולוגיים מורכבים אשר לחלקם, תוצאות בלתי הפיכות ולעיתים אף קטלניות.
מאחר ואנו מקבלים את ההנחה הבסיסית כי איזון הורמונלי הוא אבן יסוד בתנאי הקיום שלנו, עלינו לקבל את ההנחה הלוגית ההפוכה, הגורסת כי במצב בו מתערער תפקודה של המערכת ההורמונלית. ומתרחש מסיבה כל שהיא חוסר איזון הורמונלי. קיימת או מתחילה להתגבש סכנה נסתרת או גלויה, לקיומנו.
לקריאה נוספת:
מודעות לחוסר איזון הורמונלי והשפעתו בזמן משבר
לצערנו הרב על אף המודעות אשר קיימת לחשיבותו של האיזון ההורמונלי, הן בממסד הרפואי, בקרב מטפלים וגם בדעת הקהל הכללית.
רבים הם המקרים בהם חוסר איזון הורמונלי אינו נלקח בחשבון כגורם ישיר לשיבושים תפקודיים אותם חווים מטופלים רבים. לדוגמא: בעיות עיכול, בעיות שינה, שיבושים במערכת העצבים, מצבי רוח, קשיים קוגניטיביים ועוד.
המצב בו אנו מצויים כיום. כאשר שגרת החיים של מרבית האזרחים, בכלל זה הצעירים והילדים מופרעת. השגרה משתבשת כתוצאה מאילוץ ריחוק חברתי כפוי ובו זמנית מתפתחת תחושת מצוקה, חוסר אונים. מתחים נפשיים אל מול חוסר הוודאות, אשר כה אופייני למצבים משבריים.
גם מי שחי בשגרה חיי חברה עמוסים וגם מי שחי חיי חברה שאינם מפותחים. זוכה לחוות שינוי כפוי על שגרת החיים. שינוי זה עלול להגביר, להעצים את תחושת הבדידות מצד אחד ולערער את האיזון הפנימי שלנו ואפילו לשבש את האיזון ההורמונלי. זהו מצב שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת.
אחד הגורמים המייצבים את האיזון הפנימי שלנו היא מערכת הורמונלית תקינה. גם כאשר קיים חוסר איזון הורמונלי קבוע והוא מטופל, שינויים פתאומיים אלה באורח החיים עלולים לגרום לחוסר איזון הורמונלי ואפילו לגרום להפיכתו לכרוני.
לעיתים מתפתח חוסר איזון בצורה הדרגתית, ולעיתים מתרחש תהליך זה, כתוצאה מחוויה או תפיסה טראומטית של המצב הכפוי בוא אנו נתונים.
האם בדידות וניכור חברתי יכולים להיות תוצאה ישירה או עקיפה לחוסר איזון הורמונלי.
אנו נתייחס לאיזון הורמונלי כגורם מייצב פנימי. מערכת הורמונלית מאוזנת מאפשרת לכל אדם לחוות ולהתמודד עם שינויים בסביבה.
אחד התפקידים המשמעותיים ביותר של המערכת ההורמונלית היא שמירה על הומאוסטזיס שלנו כאורגניזם. לדוגמא ויסות חום הגוף, ויסות כמות המים בגוף, ו-ויסות רמת הסוכר בדם ועוד.
ככל שהמערכת ההורמונלית שלנו מתפקדת טוב יותר (מאוזנת יותר). יש בכוחה להתמודד עם שינויים גדולים יותר המתרחשים בסביבה המידית שלנו.
כאשר גם לתהליכים שאנו נחשפים אליהם דרך התקשורת ישנה השפעה ישירה על ערעור היציבות, התפקוד התקין של מערכת ההורמונים. שינויים קיצוניים דורשים מהמערכת ההורמונלית עמידות וחוסן על מנת לאפשר לנו להמשיך ולתפקד באופן שגרתי.
כאשר מתווספים לחווית חוסר הוודאות וחרדות הקיום של אוכלוסייה שלמה, הנחיות ריחוק חברתי כפוייה עלולה להתרחש קריסה של המערכת ההורמונלית. בעיקר למי שבחייו רגיל למערכת חברתית צפופה. זהו שינוי שעלול להיות כטראומה.
לצערנו ערעור של האיזון ההורמונלי, משפיע ישירות גם על המערכת החיסונית, ומכאן שכאשר קיימת סכנת תחלואה והדבקות כתוצאה ממגפה.
בדומה לזאת שאנו חווים כיום. קיומו של חוסר איזון הורמונלי כרוני עלול להחליש את המערכת החיסונית כבר בנקודת הפתיחה. כבר לפני תחילת ההשפעה של אי הוודאות וחרדות קיומיות אשר מתעוררות נוכח המשבר.
הכותב אינו רופא ואין במאמר כל המלצה רפואית.