אם את/ה רואה יותר שיער בכיור, מברשת שמתמלאת מהר, או אזורים שנראים "דלילים" פתאום, קל להיבהל.
אבל "אלופציה" היא להרבה מצבים שונים: חלקם זמניים והפיכים, וחלקם יהפכו להיות קבועים אם לא משנים הרגלים או אם לא מאבחנים בזמן.
נתחיל מהסוף: צבע שיער לרוב לא "גורם להתקרחות" בפני עצמו, אבל יכול לגרום לגירוי/אלרגיה ולנשירה; קוקו מתוח לאורך זמן כן יכול לגרום לאלופציה משיכתית; תזונה קיצונית או חסרים תזונתיים יכולים להפעיל נשירה תגובתית; סטרס יכול להדליק מנגנוני נשירה מסוימים; ותורשה משחקת תפקיד מרכזי במיוחד בהתקרחות, זהו עכשיו נפרט.
נשירת שיער/אלופציה היא נושא רפואי, לא טרנד רשת.
חשוב לדעת – כל מה שקראת כאן אינו ייעוץ רפואי ואינו מיועד לאבחון עצמי; נשירה פתאומית, קרחות ממוקדות, דלקת/כאב/גרד בקרקפת, או החמרה מהירה מחייבים פנייה לרופא/ת עור והימנעות מהחלטות טיפוליות או תוספים "על דעת עצמך" על סמך כתבה בלבד.
מה זה "אלופציה" ומה חשוב לדעת?
אלופציה = נשירת/אובדן שיער, אבל הסיבה יכולה להיות שונה מאוד מאדם לאדם.
לפעמים השערה נושרת מהשורש בגלל שינוי במחזור הצמיחה, מצב שבו זקיקים נכנסים לשלב מנוחה ואז נושרים כמה חודשים אחרי טריגר).
לפעמים מדובר בנזק מצטבר ממשיכה חוזרת של השיער.
ולפעמים זו התקרחות תורשתית שבה הזקיקים "מתכווצים" בהדרגה בהשפעת גנטיקה והורמונים.
ההבדל הזה חשוב מאוד כי הוא משנה את מה שנחשב "גורם", ובכל הוא משנה את דרכי הטיפול, היום לכל מצב יש טיפול, החל מביוטין לשיער ועד השתלת שיער בשיטה כזו או אחרת.
לשאלה האם צבע שיער יכול לגרום לאלופציה?
התשובה היא כן אבל, בדרך כלל לא.
צבעי שיער יכולים לגרום לדלקת עור ממגע על רקע אלרגיה או רגישות. ויחד עם זאת, ה־מינהל המזון והתרופות האמריקאי מציין שאלרגיה לצבעי שיער יכולה להוביל לגירוי בעור ואף לנשירת שיער, ושגם מי שצבע בעבר בלי בעיה עלול לפתח רגישות בהמשך, ולכן ממליצים על "בדיקת רגישות" לפי שימוש.
בנוסף, בספרות הרפואית יש תיאורי מקרה נדירים של נשירה משמעותית אחרי תגובה אלרגית לצבע, מה שמחזק שהמנגנון הוא לרוב דלקת/תגובה אלרגית ולא "השמדה" של זקיקי השיער.
וגם אם אין אלרגיה, טיפולי צבע/החלקה/חומרים כימיים יכולים לגרום לשבירת (והחלשת) השערה שנראית כמו דלילות, שיער רזה (ההפך משיער מלא), ולפעמים גם לפגיעה מצטברת בקרקפת אם נעשה באופן אגרסיבי.
האם קוקו מתוח יכול לגרום לאלופציה?
כן, במקרה הזה התשובה די חד־משמעית: משיכה חוזרת וקבועה של השיער (קוקו מתוח, גולגול הדוק, צמות הדוקות, תוספות שמושכות) יכולה לגרום לאלופציה משיכתית.
משיכה מתמשכת "מעמיסה" על זקיקי השיער, ובהדרגה עשויה לגרום לאובדן שיער, לעיתים קודם בקו השיער ובאזורי מתיחה טיפוסיים.
חשוב במיוחד: אם ממשיכים למשוך לאורך זמן, עלול להגיע שלב שבו העור נראה "מבריק" ואזורי ההתקרחות כבר לא מצמיחים שיער מחדש, כלומר, זה עלול להפוך לקבוע.
אין פה מסר שאסור לעשות קוקו, המסר הוא לא הגזים עד כאב לקרקפת.
האם תזונה לא בריאה יכולה לגרום לאלופציה?
פעמים רבות כן, במיוחד אם מדובר על תזונה לא בריאה בצורה קיצונית.
שני מסלולים פשוטים להסבר:
האחד הוא תזונה קיצונית או ירידה מהירה במשקל שמפעילה "נשירה תגובתית".
טריגרים שכיחים לנשירה תגובתית כוללים אירועי סטרס לגוף ולנפש, וירידה משמעותית במשקל ודיאטות קיצוניות, בהחלט יכולת להיחשב כאירוע לגוף, חשוב לדעת, לעיתים הנשירה יכולה להגיע 3 חודשים אחרי הטריגר.
המסלול השני הוא חסרים תזונתיים, למשל חוסר בחלבון, ברזל, ועוד. שעלולים להיות קשורים לנשירה כשאכן קיימת חסר אמיתי.
מעט מדי חלבון/ברזל/אבץ/ביוטין עלול להתבטא בנשירת שיער, וכאשר הגוף מקבל את הנדרש, ייתכן שהשיער יצמח מחדש.
מצד שני, סקירות מחקר מדגישות שהקשר בין תוספים לשיער לא תמיד ברור, ושלא כל תוסף "עוזר" גם אם הוא פופולרי; למשל, אין מספיק ראיות לתמוך בתוספים מסוימים באופן גורף, וביוטין יכול גם לשבש בדיקות דם מסוימות.
האם סטרס יכול לגרום לאלופציה?
כן, אך חשוב לדייק: סטרס לא "ממציא" תמיד מחלה חדשה, אבל הוא בהחלט יכול להיות טריגר שמפעיל מנגנוני נשירה קיימים או "דוחף" את מחזור השיער לכיוון נשירה.
האם אלופציה יכולה להיות תורשתית?
כן, ובצורה מאוד משמעותית, אבל לא בכל סוגי האלופציה באותה מידה.
הסוג המוכר ביותר הוא התקרחות: שילוב של גנטיקה והורמונים שגורם עם הזמן למזעור הזקיקים, השיער נהיה דק וקצר יותר עד שחלק מהזקיקים מפסיקים לייצר שיער.
נשירת שיער/אלופציה היא נושא רפואי, לא טרנד רשת. חשוב לדעת – כל מה שקראת כאן אינו ייעוץ רפואי ואינו מיועד לאבחון עצמי; נשירה פתאומית, קרחות ממוקדות, דלקת/כאב/גרד בקרקפת, או החמרה מהירה מחייבים פנייה לרופא/ת עור והימנעות מהחלטות טיפוליות או תוספים "על דעת עצמך" על סמך כתבה בלבד.