חובת הנגשה לנכים

מה בין המרחב הציבורי לפרטי בנושא חובת הנגשה לנכים

משמעות תקנות הנגישות הנובעות מחוק שוויון זכויות 1998

חובת הנגשה לנכים מעוגנת בתקנות הנגישות המפורטות שמסתמכות על החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות 1998.
רק בשנת 2005 נוספו לחוק תקנות הנגישות המגדירות את להפוך מרחבים ומבנים ציבוריים קיימים ועל אחת כמה וכמה מבנים ומרחבים חדשים נגישים.

החוק מהווה פריצת דרך בחקיקה הישראלית לגבי זכותם של בעלי מוגבלויות ליהנות באופן מותאם מכל אשר זמין לאדם ללא מוגבלות.
חובת הנגשה לנכים חלה על כל המרחב הציבורי המספק בו מסופקים שירותים ואשר מתקיימת בו קבלת קהל.
המטרה והמשמעות היא שבעלי מוגבלויות יוכלו ולפעול במרחב באופן עצמאי ככל היותר כאשר אמצעים מיוחדים זמינים להם.
החל בשיפועים וכניסות לכיסאות גלגלים ועד שילוט הכוונה לשירותים נגישים או דלפקי שירות נגישים.

חובת תכנון ומבנים ומרחב נגיש

מתכנני מרחבים ציבוריים כגון בניינים, פארקים, מדרכות מעברים להולכי רגל גשרי הולכי רגל וכו'.
חייבים להיות נגישים כבר בשלבי התכנון, לבניינים ומרחבים קיימים הוקצב פרק זמן לערוך את השינויים הנדרשים.
לערוך התאמות במבנה והסביבה ולשלב מוצרי נגישות במרחב שלהם.

יש לציין כי כיום לא ניתן לקבל טופס אכלוס ופתיחת מקום ללא בקרה ואישור של יועץ נגישות לעסקים למשל.
ישנן מספר סייגים לחובת ההנגשה לנכים, למשל לגודל המקום, האפשרות לערוך שינויים פיזיים במבנה קיים וכו'.
חובת הנגשה לנכים חלה ללא קשר לגיל ו/או לאופי השירות הניתן על ידי המקום.
לדוגמא: גן ילדים ציבורי אמור להיות נגיש להורה על כיסא גלגלים כשם שבבית אבות מחויב להיות תא שירותים נגיש.

חובת הנגשה לנכים מתחילה במקום החנייה ולא נגמרת גם במילוי החובה לאפשר למבקר במוזיאון לעבור בין אולמות ללא מדרגות ומכשולים.

חובת הנגשה לנכים לפי תקנות הנגישות

התחומים עליהם מתייחס חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויו אינם רק בתחום המבנה ויש בו התייחסות לכל המוגבלויות.
ישנה התייחסות למוגבלי ראייה, למתקשים בשמיעתם ולבעלי צרכים מיוחדים אחרים.
אתרי אינטרנט מחויבים לספק כיום אופציה למוגבלי ראייה שתאפשר להם ליהנות מכל אשר זמין באינטרנט לקהל הרחב.
ההנגשה כאמור באה לידי ביטוי גם בכך שעל כל מי שמקיים פעילות פתוחה לקהל גדול.
עליו לאפשר למי שסובל ממוגבלות כלשהי ליהנות מגישה אל המקום ותוכן.

דוגמא לתחומים עליהם מתייחסות תקנות הנגישות על פי חוק שוויון זכויות 1998 והתיקונים

• חינוך ולימודים – גם הנגשת מוסדות החינוך וגם ביצוע התאמות לשילוב בכל הפעילויות.
• תחבורה – נגישות בכל תחומי הסעת המונים כולל תעופה כולל נגישות ללקויי שמיעה וראייה.
• קורת גג – התאמת מקומות ייעודיים ומקומות קיימים כולל סימון מקומות חנייה לנכים.
• תעסוקה – המדינה תיקח חלק ותחייב התאמת מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות תנועה, ראייה ושמיעה.
• גופים ומקומות ציבוריים – תקנות ייעודיות המאפשרות לבעלי מוגבלויות ליהנות משירותים המוצעים בהם.
• רשויות אכיפה ושיפוט – חובת הנגשה לנכים של תהליכי חקירה ודיוני בתי משפט.
• זכויות וחובות האזרח – החובה לאפשר לנכים לממש את זכות הבחירה בקלפי נגישה ומותאמת ו/או בליווי כשנדרש.
• שעות הפנאי – הנגשת מתקני שעשועים, פארקים, גנים ציבוריים והנגשת אתרים ואפליקציות אינטרנטיות.

המשמעות של תקנות חוק שוויון זכויות וחובת הנגשה לנכים היא יצירת מיטב התנאים שיאפשרו לכל נכה לממש את מלוא יכולותיו בכוחותיו הוא באופן עצמאי ככל האפשר.