HPHT הוא ראשי תיבות של "High Pressure High Temperature", או בתרגום לעברית: "לחץ גבוה טמפרטורה גבוהה".
זוהי שיטה לייצור יהלומים מתוצרת מעבדה, שבה פחמן טהור מוצק נחשף ללחצים ולטמפרטורות גבוהים מאוד כדי להפוך ליהלום.
בתהליך HPHT, חומר גלם שמכיל פחמן (לרוב גרפיט) נמצא במערכת שנועדה לחקות את תנאי הטבע שבהם נוצרים יהלומים באופן טבעי במעמקי האדמה.
החומר נחשף ללחץ של עשרות עד מאות קילו ברים לסנטימטר רבוע ולטמפרטורה של עד 1400-1600 מעלות צלזיוס. התוצאה היא גביש יהלום סינתטי, שאת תכונותיו ניתן לשלוט בהן במהלך התהליך.
שיטת HPHT פותחה במקור עבור שיפור וטיפול ביהלומים טבעיים וליצירת יהלומים גדולים יותר למטרות תעשייתיות ומחקר, אך היא נמצאת בשימוש גם לייצור יהלומים מלאכותיים לשוק התכשיטים.
מה ההבדל בין HPHT ל CVD ומה נחשב יותר טוב?
שתי השיטות, HPHT (High Pressure High Temperature) ו-CVD (Chemical Vapor Deposition), הן טכנולוגיות לייצור יהלומים מתוצרת מעבדה, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
מה נחשב יותר טוב?
ההעדפה בין שתי השיטות תלויה בצורך הספציפי:
לצורכי תכשיטים: עבור ייצור של טבעות יהלומי מעבדה, או עגילי יהלומי מעבדה, יהלומי CVD נחשבים לעדיפים עבור רוב השימושים בתכשיטים, מכיוון שהם מציעים צבע טהור ושקיפות גבוהה יותר.
לצורכים תעשייתיים ומחקר: יהלומי HPHT עשויים להיות יעילים יותר בשל יכולתם להתמודד עם טמפרטורות גבוהות ותנאים קשים.
בסופו של דבר, הבחירה בין השיטות תלויה בדרישות הספציפיות של הלקוחות ובאיכות הסופית המבוקשת למוצר הסופי.
- 1. תהליך הייצור:
HPHT היא שיטה בה משתמשים בלחץ גבוה וטמפרטורה גבוהה להמיר פחמן גרפיט ליהלומים. הפחמן נמצא במכשיר שמחקה את התנאים הטבעיים שבהם יהלומים נוצרים מתחת לפני האדמה.
CVD היא שיטה בה מתבצעת בטמפרטורה נמוכה יותר ובלחץ נמוך יותר. גז פחמני (כמו מתאן) מוזרם לתוך תא ומתפרק לאטומי פחמן שהולכים ומתקבצים על גבי צלחת גדילה, יוצרים גביש יהלום.
- 2. תוצאת הייצור:
HPHT לעיתים קרובות יוצר יהלומים בעלי צבע חזק יותר ולעיתים כולל זיהומים מינרליים מהתהליך.
CVD מאפשרת ייצור של יהלומים עם פחות כלולים וטווח רחב יותר של שקיפות וצבעים, במיוחד יהלומים שקופים מאוד ופחות צהובים או חומים.